איך מכינים מצות שמורות לפסח?

מסורת עיראקית

אני יודעת שלא כולם מכירים את זה, אבל חוץ מהמצות הקנויות והארוזות יש גם מצות שמורות. הן די דומות לרגילות מבחינת הטעם, אבל הן עגולות ובלי חורים של מזלג.
אפשר לקנות אותן בכל מיני שווקים מסוימים ואני מכירה אותן מהמשפחה של אמא שלי.
כל שנה, יום לפני כניסת חג הפסח, נפגשים אצל סבא שלי ומכינים מצות לחג. השנה הצטרפתי כדי לספר לכם איך מכינים וגיליתי גם למה קוראים לזה מצות שמורות.

אז למה מצות שמורות?

במצות השמורות יש רק קמח ומים. אין מלח, אין שמרים, אין שום דבר חוץ מקמח ומים.
אבל הסוד נמצא בשני המרכיבים האלה. את הקמח סבא שלי קונה מראש והוא הסביר לי שזה קמח חיטה רגיל אבל ההבדל הוא ששומרים אותו במקום סגור וחשוך במשך לפחות חצי שנה ואסור שיגע בכלום (בחמץ בעיקר).
את המים הוא מכין יום לפני ושומר בצד מכוסים לפחות ללילה.

מכאן כל הסיפור של השם.
די משעשע בפשטות שלו ודי משעשע שלמדתי את זה לראשונה בגיל 33…

קמח ומים שמורים

בצק כמו בגן

עם שני מרכיבים כאלה פשוטים, כמובן שאין הרבה סיפור בהכנה. רק שאין כמויות, כיאה לעיראקיות- הכל לפי העין…

אמא שלי הייתה אחראית על הכנת הבצק.
קודם שמים את הקמח “ככה? את רואה? כמות יפה…” (היו שם 2 שקיות סופר, ספרתי…)

אחר כך מוסיפים לאט לאט מהמים “תוסיפי קצת ותערבבי עד שהבצק לא ממש דביק” נשמע פשוט לא?

בערך ככה

אחרי שהבצק מוכן, חותכים ממנו עיגולים, לפי הגודל של המצה שרוצים להכין. את העיגולים “מסדרים” קצת עם הידיים כדי שיהיו הכי עגולים שאפשר ואז מעבירים לאחות השניה…

האחות השניה מרדדת את הבצק, הכי שטוח שאפשר (בכל זאת מצה) ומעבירה לסבא על הטאבון. 

עיגולים והשטחה מאחות אחת לשניה

סבא שלי קנה טאבון לפני כמה שנים, ממש כמו של הדרוזים, במיוחד בשביל המצות האלה. כל השנה הוא שמור ועטוף במחסן ויוצא רק לכבוד החג.

זה טאבון על גז ומדליקים אותו בתחילת ההכנות.
בשלב הזה הוא כבר רותח וברגע ששמים עליו את הבצק זה ממש מהפנט לראות איך עולות הבועות והוא משתנה בגלל החום.

שמים על מגבת שמונחת על הכיסא ליד ומכסים.

שתי שקיות סופר של קמח זה הרבה מצות. אבל כמו שסיפרתי כבר, המשפחה שלי די גדולה אז זה מספיק לליל הסדר ולכל שאר השבוע.

מהפנט

מסורת

אני לא מאמינה שתתחילו להכין עכשיו בעצמכן מצות לפסח, אבל נראה לי מגניב לשתף אתכן בפיסת המסורת שלי.

היה לי מעניין לראות את התהליך אבל בעיקר היה לי כיף המפגש הזה. כל המשפחה ביחד עושה משהו שעשו גם דורות לפניה. יש בזה המון כוח ועצמה בעיני.
ובמשפחה שהכל נעשה בה עם חיוך והומור כמו המשפחה הזאת, כל מפגש זה מסיבה.

שירבו השנים ושתחזק המסורת.

חג שמח!

שתפו

Share on email
Share on facebook
Share on whatsapp
Share on pinterest

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן