בתוך כל הבדיקות והלחץ שמגיע ביחד עם ההיריון, פתאום הייתה לי הזדמנות להיכנס ל ׳קוּרָה׳ הקליניקה הנעימה בה פגשתי את מיכל רוזן המיילדת. מיכל העבירה לי ולאמא שלי שעתיים של טקס מקסים בו יכולנו להרגיש את התינוקת, להבין איפה היא ממוקמת, למדוד את הרחם, לשמוע את דפיקות הלב הקטנות שלה ובסוף עוד לזכות ליצירת אומנות קטנה על הבטן שמראה לנו איך התינוקת מונחת עכשיו, כמו אולטרסאונד טבעי.
כמה מרגש זה היה! פתאום הכול הרגיש קצת יותר מוחשי, פתאום הייתה לי הזדמנות לעצור רגע ולהתחבר, להבין שיש חיים בתוכי והם כבר חלק ממני.
אל מיכל רוזן הגעתי דרך העולם הווירטואלי, בהתחלה כשהיא פנתה אלי חשבתי שמדובר במיילדת שעושה קורסים של הכנה ללידה, כמו עוד כמה שיש שם בחוץ, אבל אז נכנסתי לאתר שלה וראיתי שהיא גם מציירת על הבטן וברור שישר נתפסתי!
תוך כדי השיחה איתה גיליתי אישה מקסימה ונעימה שחשוב לה להעביר מסר של חיבור לחווית ההיריון. חשוב לה להראות אלטרנטיבה אחרת מכל המכשירים והמודרניזציה. להחזיר את מגע הידיים ומבט העיניים, את ההקשבה הפנימית והחיבור לאינטואיציה שלנו כנשים יודעות. לחבר גם את הגברים, שבדרך כלל די מנותקים מהחוויה, שיוכלו גם לשים את היד ולהרגיש את התינוק, להבין איפה הוא ממוקם ולהיות חלק.
החיים שאחרי הלידה
אחרי הלידה הראשונה שלה מיכל הרגישה שהחיים שלה כבר לא יחזרו להיות אותו דבר. החוויה הייתה כל כך מלאה ועוצמתית בשבילה שהיא החליטה לעזוב את הקריירה שהיא התחילה בתור מעצבת וללכת להיות דולה. לפני 10 שנים, היא הרגישה שזה לא מספיק לה והיא רוצה יותר. מאז היא מיילדת, מלמדת מיילדות ומעבירה קורסים של הכנה ללידה עם דגש על העצמה נשית ואמונה בעצמך ובגוף שלך.
אחרי החוויה היפה והחזקה שלה, כשהיא הגיעה למערכת הבריאות הציבורית, היא גילתה שם נשים שלא מאמינות שהן יכולות. היא הרגישה שהן באות ופשוט מצפות ממנה שהיא תיילד אותן בעצמה. הן לא מאמינות שהגוף הזה שגידל את הילד הזה יכול גם ללדת אותו. או אולי הן פשוט לא מבינות איך.
ככה היא התחילה ללמד ובדרך מצאה את הטקס הזה שדרכו היא משלבת גם את יכולותיה כמעצבת וגם את האישיות הנעימה והמעצימה שלה. לי בתור אישה זה תמיד נותן הרבה כוח לראות נשים שמצליחות לשלב כל כך הרבה מעצמן במקום אחד.
האולטרסאונד הטבעי
את הטקס הזה מיכל למדה ממיילדת ממקסיקו בשם נאולי וינבר שעובדת עם כפריים, שם אין להם אולטרסאונד, אז היא באה אליהן הביתה, לעשות להן מעקב הריון ומציירת להן על הבטן. היא קוראת לזה “האולטרסאונד הטבעי”.
מיכל רוזן מדגימה את תהליך הלידה
העיקר שתהיי פתוחה
בהתחלה מיכל לימדה אותנו בקצרה מה קורה בזמן הלידה. דיברנו קצת על המחשבות לפני. לבוא פתוחה, להבין שבתהליך של הלידה את עוברת את הכול, שמחה, עצב, קושי, בכי, התרגשות. להאמין בעצמך ובגוף שלך ובמה שהוא מסוגל.
קיבלתי ממנה המלצות על החזקה של הגוף בזמן הלידה כדי לתת לאגן כמה שיותר מקום לפתיחה
זיכרון משותף
בשלב הבא עברנו למיטה, נשכבתי בנוחות עם כרית מתחת לרגליים ומיכל החלה לממש קצת את הבטן, מצאה את המיקום של הראש, נתנה לאמא שלי להרגיש אותו ואמא שלי ישר קפצה באושר!
אני שמחה שעשיתי את המפגש הזה דווקא עם אמא שלי. לשמוע אותה מספרת על חוויות הלידה שלי ושל אחי, לראות אותה מרגישה את הראש של התינוקת ולהבין שהאישה שנתנה לי חיים, עכשיו זוכה לראות את זה עובר אצלי.
בדור שלנו רובנו רוצות לחוות את הלידה בפרטיות של הזוגיות שלנו וגם אני ארצה שם רק את בן זוגי. זה אומר שהאמהות, שפעם היה נהוג שילוו אותך בלידה, היום נשארות בחדר ההמתנה. לכן שמחתי שהייתה לי האפשרות לייצר את הזיכרון המשותף הזה.
איך מודדים בלי אולטרסאונד?
אחרי שמיקמנו את העובר מדדנו את הרחם. מיכל הסבירה לי שעד שבוע 20 הרחם מגיע לפופיק ומשם הוא גדל כל שבוע בס”מ. יצא שהרחם שלי היה 29 ס”מ בשבוע 29. כל הכבוד לתינוקת הקטנה, גדלה כמו שצריך 🙂
בשלב הזה מיכל הוציאה מכשיר כדי שנשמע את דפיקות הלב של העובר. כמה מרגש זה! לחשוב שיש בתוכי שני לבבות כרגע ושניהם פועמים!
אחרי שמדדנו את הרחם ומיקמנו את התינוקת מיכל החלה לצייר.
הציור זז עם הבעיטות
אני חושבת שזה טקס מושלם לעשות גם כשיש כבר עוד ילדים. זאת דרך לעזור להם להבין את החיים שמתהווים עכשיו בבטן של האמא ולתת להם עוד קצת הכנה לזה שהולך/ת לבוא פה אח/ות שיצטרפו אליהם. הוויזואליות של הציור על הבטן ביחד עם הבעיטות של העובר שמזיזות את הציור יוצרת תחושה מוחשית ואנושית.
תודה
הייתה לי חוויה מאוד מיוחדת עם מיכל. יצאתי משם עם אנרגיות ומחשבות חיוביות, עם תחושה של כוח ועצמה שאני מסוגלת לעבור את זה. שהגוף שלי יודע מה צריך לעשות בסופו של דבר וצריך רק לעשות מה שאפשר כדי לעזור לו להגיע לשם.
מה אתן חושבות? איך אתן התכוננתן או מתכוננות ללידה? יש איזה שהם טקסים או חוויות שאתן רוצות לשתף אותי?
אשמח לשמוע מכן!
