בלוג

ושוב, אני מדגישה, אלה הסיבות למה אני החלטתי שלא לחתום שם, זה נכון לגבי, לא לגבי כולם. 

 – הרבנות הוא בעצם בית דין רבני שכל פסקי הדין שבו ניתנים לפי החוקים של ההלכה והתנ”ך, חוקים שאני בתור חילונית לא מכירה בכלל (למשל ידעתם שאם הגבר עקר, לפי הרבנות אסור לאישה לקבל תרומת זרע כי זה נחשב כמו בגידה?) ולרוב גם לא חיה לפיהם.

 – אני בת להורים גרושים ובמהלך התהליך הזה חוויתי את התסכול של אמא שלי מול המוסד הזה בו היא הרגישה שלא רואים אותה כשווה או חשובה, טקס הגירושין שהיה להם, היה מיושן ולא ברור ואמא שלי סיפרה על חוויה של השפלה מבחינתה. מצד שני אבא שלי בגירושים השניים שלו (כן, אני יודעת, אחלה נקודת פתיחה לחיי הנישואים שלי…) חווה את חוסר השוויון מהמקום השני בו הוא הרגיש שלא רואים אותו כהורה שווה ויש העדפה לאימא בכל מה שקשור לילדים ולמשמורת. התחושה שלי הייתה שמדובר במוסד שעדיין מתנהל בצורה פרימיטיבית, אם זה טוב או רע? זה בעיקר הרגיש לא מתאים בשבילי. 

 – האמונה העיקרית שלי היא להיות הבנאדם הכי טוב שאני יכולה, להבין שאני לא טובה יותר מאף אחד אחר וליצור סביבה בריאה ומקבלת עד כמה שאני יכולה. לצערי הרגשתי שכרגע הרבנות לא משדרת על אותו הגל. אני לא חושבת שנשים וגברים זה אותו דבר, ממש לא! אנחנו שונים מאוד! יש דברים שגברים עושים ושנשים לא עושות והפוך וזה תמיד יהיה ככה. אבל היי, זה לא אומר שמבחינת זכויות לא מגיע לנו לקבל את אותו דבר! מבחינת תנאי עבודה, רווחה, בריאות וכל דבר שקשור לזכויות אדם.
בכלל, אני חושבת שכל האזרחים במדינת ישראל צריכים לקבל את אותן זכויות, ללא שום קשר לגזע, עדה, דת והעדפה מינית (!), אך לצערי זאת לא אותה האמונה שקיימת בבית הדין הרבני.  לכן הרגשתי שבשבילי זאת תהיה פגיעה בעצמי ובחברים שלי אם אחתום במוסד שעדיין מייצג את ההפך מהערכים שלי. 

 – גם עם האופציות הידידותיות יותר כמו צוהר, עדיין צריך לעבור את כל הדרישות של הרבנות, עדיין צריך ללכת למקווה ולעבור הדרכת כלות (לכי תספרי לה שאת יודעת בהחלט מה לעשות בליל הכלולות אבל את גם מבינה שרוב הסיכויים שבאותו הלילה את פשוט תאבדי הכרה עם המחוך של השמלה פרום וחצי סיכות עדיין על הראש שלך והחצי השני פזור מסביבך כמו קונפטי, אז הסיכוי “לממש את הנישואים” הוא מאוד נמוך). עדיין צריך להביא להם את כל האישורים שההורים של שניכם יהודים וחתמו על כתובה ‘כשרה’ (בחלק מהמקרים של חברים שלי שלחו אותם גם עד הסבתא רבה רבה….) 

 – המחשבה האחרונה שלי הייתה שלא לחתום זה ‘הפיך’. כלומר שאם בעוד שנה או שנתיים או אפילו עשור או שניים נרצה לחתום ברבנות עדיין תהיה לנו האופציה אבל במידה ואחתום ברבנות, אין דרך חזרה, ‘זה במערכת’ מה שנקרא.